אזכרה 3 שנים - ספיר מזרחי
המסע של אביב
לפני שנה החברה החליטו שצריך להמשיך את הדרך שלך. את הטיולים, את הקמפינג, את הפיקניק, ההקמה, הפירוק, הנסיעה, היחד והכיף.
חשבו וחשבו והגיעו להקמת טיול לזכרך, להמשך המסורת שלך. אז זה לא היה קמפינג אבל זה היה יחד. כולם יחד.
השנה הטיול היה ליד הכינרת. כולם הגיעו . הילדים השתוללו , ההורים רדפו אחריהם ובכל מקום ראיתי אותך.
ראיתי אותך יושב בדשא בראש השולחן עם אוריקי מדליק נרגילה וצוחק עם בר, גוטקין ואורון
ראיתי אותך בבוקר מוקדם על שפת הכינרת דג בשקט עם כסלו, קורן וכמובן עם עומריקו שדומה לך קופי.
ראיתי אותך ממלא לכולם את הכוסות כל היום וכל הלילה באלכוהול טוב.
ראיתי אותך משחק עם הילדים, מקפיץ את עומר וראני לשמים במים. צולל ומשתולל איתם ועם הילדים של כולם.
ראיתי אותך מקים את הקאנטה בחוף, מסדר, מארגן, מביא, מאכיל, משקה ובעיקר מוודא שלכולם טוב.
אבל זה לא היה אתה. זה היה אוריקי שפשוט דומה לך בהכל. זה היה קורן וכסלו שדגו עם עומר על הבוקר, זה היה נירי שהקפיץ את עומר במים, זה היו נווה וזגורי שווידאו שכולם שותים אוכלים. זאת הייתה שוובר שהמתיקה לנו את היום. זה היה ברגלון שהרים ימייה שלמה בשביל הילדים.
זה כל כך הרבה אנשים שמנסים, משקיעים עובדים קשה כדי לעמוד ביכולות שלך. כולם כולל כולם ראו אותך, הרגישו אותך איתנו. לכולם היה קשה ועדיין אנחנו יחד.
לראות את לולה עם הילדים, את הרצון של הילדים לסיפורים ותחביבים שלך. את הרצון של החברה להיות שם בשבילם. להסתובב עם כובע שלך, דגל על האוטו שלך.
להמשיך את המסורת. את ההוויה שלך. אתה פה אתה איתנו. .זה לא פשוט לשמור על הגחלת של החברים יחד כי בכל מקום החוסר שלך מורגש.
אבל הסופש הזה יחד, כל כך חשוב וטוב לכולם.
עם כל הקושי, מחכים לטיול הבא יחד. ממשיכים לדבר ולחיות אותך.
'הוא את כולם אוהב'
כמה שזה נכון. ❤️
תגובות