אזכרה 3 שנים - אורי
אח שלי 3 שנים, 3 פאקינג שנים,
ואני עדיין מנסה להבין מזה אומר להיות אח שכול
3 שנים עברו ואני עדיין מנסה לחיות את החיים שלי וגם את שלך, אני עדיין מסתובב פה למעלהה עם לב שבור ומנסה לחייך שבפנים אני גמור, אני עדיין רואה משפחות שלמות ומקנא, עדיין אנשים קוראים לי אביב או אחי ועדיין אני שואל בכל בוקר למה.?
הרבה זמן לא הגעת אח, תבוא, מה כבר יש לך לעשות.? אני כלכך מתגעגע אליך, תבוא לבקר, להגיד שלום אפילו סתם ככה תקפוץ לי בחלום אח.
אני לא מוכן להיפרד והלב שלי לא מסוגל להכיל שהפרידה היא סופית.
לפעמים בבוקר כשאני מתעורר או ככה פתאום במהלך היום אני תוהה איפה אתה אח.?
מזמן לא דיברנו.
נורא חשוב לי לספר לך משהו מטומטם ולהתייעץ איתך.
אולי אני אצלצל אליך.?
למה אתה לא עונה לי אח.?
למה אתה לא מתקשר או שולח הודעה.?
שוב פעם אתה בעבודה כל היום.?
ואז אני נזכר, נחנק, מזיל דמעה ומנסה להמשיך.
לנסות להמשיך אח זאת המשימה הכי קשה,
כמעט כמו השאלה השנואה עליי- מה שלומך.?
איך אפשר להמשיך ולהשאיר אותך מאחור.
לא מזמן ניגש אליי אחד האורחים אצלנו בבית קפה
מישהו שאני אוהב ושאל אותי: אלה האופניים שלך שם בחוץ.?
וזה שבסטיקר על האופניים הוא היה אח שלך.?! אתם נורא דומים.
הסתכלתי עליו עם עיניים דומעות ואמרתי לו-
הוא לא היה. הוא עדיין אח שלי והוא תמיד יהיה אח שלי הגדול והיחיד.
איך אפשר בכלל לדבר עליך בלשון עבר אח, אתה איתי תמיד.!
קשה להאמין שעברה שנה מאז שהיינו כאן בהלוויה השנייה שלך אח ו3 שנים אח מאז ההלוויה הראשונה שלך בשריגים.
אחרי שנת התאקלמות בבית החדש אני מקווה שאתה אוהב את מה שנבחר, מקווה שאתה אוהב את הגינה והספסלים שאבא עשה פה והעציצים שכמה חברים הביאו..
זה יותר מרגיש אתה, יש עליך צל כל הזמן ולא צריך לחשב שעות הגעה, יש פה בריזה גם בקיץ והכי חשוב קרוב, כמו שתמיד רצית לאחד את כולם. ממש כמו המרפסת שלכם בקיבוץ… אני מודה שלי זה הרבה יותר נוח, מגיע עם הארק, נרגילה והפיצוחים, אפילו ניקיתי את הנרגילה הגדולה שלך שישבה במרפסת מלאה בזכרונות וסיפורים
עומריקו מספר לי שהוא עובר פה עם האוטובוס של בית ספר ותמיד מסתכל לכיוון הקבר של אבא ולפעמים רואה אותי יושב אצלך,
זה לא תמיד קל שאתה ככה קרוב אבל כלכך רחוק
הילדים אוהבים לבוא לפה, משחקים בפרפרים, מזיזים את האבנים, מתגעגעים ונזכרים אבל איזה קשה לעבור פה בלילה אחרי ארוחה אצל חלי ולא לעצור כשהילדים כבר ישנים.
אם הייתי יודע שניפרד כלכך מוקדם אח הייתי רושם הכל, כדי שאוכל לספר לילדים שלנו שכל הזמן מבקשים לשמוע סיפורים מצחיקים עליך ועליי..
אתה חייב לראות אותם יחד, איך הם מתגעגעים,
איך הם אוהבים- זאת משימת חיי שהם יהיו החברים הכי טובים בדיוק כמו שחלמנו, רנקי ואביושקי זה כבר לא אנה ואלזה שתדע, עבר להן, לך תבין בנות, כל שבוע זה כבר משהו אחר, קצת יותר בוגר עם תסרוקות, לק איפור וזה…
עומריקו ומאוריקו זה צמד חמוריקו אח גדול ואח קטן
אתה יודע, בנים.
בד״כ משתוללים או בטרמפולינה קופצים וכשמאור מציק לעומר זה מזכיר לי בדיוק אותנו כשהיינו ילדים.
לא פשוט פה אח, לא פשוט פה בלעדיך
לפני יומיים ניגשו אליי אביה ומאור, ראו שאני בוכה, שאני אפילו לא מצליח לקום אליהם, חיבקו אותי חזק ושאלו אם אני בוכה בגלל שאני מתגעגע לדוד אביבי, עניתי להם שכן אז הם חיבקו אותי יותר חזק והניחו את הראש
אני צריך אותך אח אני צריך שתעזור לי למצוא כוחות להיות ילד טוב, להיות דוד טוב ולהיות האבא הכי טוב בעולם
אני אוהב אותך אח אוהב ומתגעגע כלכך💔
תגובות