אתה יודע שאני לא מרבה במילים אבל אין סיכוי שלא אספר לכולם כמה שאהבתי אותך.
איזה כייף שראינו אותך בחמישי לפני אותה שבת ארורה, באתי עם שרהלה ואביושקי(כמו שקראת לה) לבקר אותך בעבודה. כמה שאביה אוהבת אותך וכל הזמן אומרת “דוד אביבי דוד אביבי” ועכשיו נשארת רק בלב אבל אני אדאג שהיא לעולם תזכור אותך.!
אתה החבר הכי טוב שלי.!!
כל הישיבות הארוכות שלנו תמיד עם הנרגילה, ערק, על האש ללא הכרה…
אני הערצתי אותך, התגאתי בך, התפארתי בך, התלבשתי כמוך, עשיתי כמוך, הלכתי כמוך, רציתי כמוך,נדחפתי לך לחברים, נדחפתי לך לצבא
ואפילו נראיתי כמוך, יש יגידו תאומים,
אם היית רואה את המבטים של האנשים מהקיבוץ שראו אותי וחשבו שניצלת ואתה חי, היית צוחק.
אל תשכח שאני הייתי המעריץ הראשון שלך עוד כשהיית בן שנה ושמונה.
וככל שעבר הזמן צברת לי המון המון מתחרים קשים, בכל מקום שהגעת היית הראשון(חוץ מבספורט) לעזור ולתמוך, היית המלכד, המחבר, המארגן, המוביל והכי הכי שיש עם הלב הענקי והחיוך הקסום שלך על הפנים.
אתה הגאווה שלי, כבר שבוע שאנחנו בשפיים עם הקיבוץ וכל רגע ניגש אליי מישהו אחר לחיבוק ומספר לי כמה עזרת לו, עשית לו, בנית לו או לחילופין הבטחת שתגיע עוד השבוע לתקן. אתה לצערינו כבר לא תגיע אבל אין לי ספק שבדרכך שלך המיוחדת כלכך תדע לכוון ולעזור לכולם גם מלמעלה.
אני אוהב אותך כלכך אח שלי היקר ומבטיח לשמור על אבא, אמא, חלי,שרהלה, עומריקו, אביה ורני. ולעשות את כל מה שעשית כדי לעזור ולהקל על כולם, אתה איש ענק ואני אוהב אותך אותך כלכך.
תודה על הכל, מתגעגע מאוד ובבקשה בבקשה תענה לי כשאצטרך עזרה
בנוסף אני רוצה להודות לקהילת כפר עזה המדהימה על החיבוק והתמיכה.!!
ולאחל לכל משפחות הפצועים והנעדרים רק בשורות טובות.
תגובות