הספד - חלי

יפה שלי

כשישבתי לכתוב, ניסיתי להבין

ניסיתי להבין איך זה יכול להיות, ששנה שלמה לא ראיתי את הפנים המתוקות והיפות שלך

איך זה יכול להיות שכבר שנה אתה לא קורא לי רחל

איך זה יכול להיות שכבר שנה לא החלפנו כמה מילים

ואיך זה יכול להיות שזה קרה לנו

לא משנה איך אני מסתכלת על זה, אני לא מצליחה לתפוס את זה

המעמד הזה, בו אנו מציינים שנה בלעדייך, לא נתפס

אז עצרתי רגע וניסיתי לחשוב, מה עברנו בשנה הזו, כמה היא מורכבת מכל כך הרבה רע וכל כך הרבה טוב וכשעצרתי רגע להסתכל לאחור נזכרתי כמה נכחת בה. עם כל הכאב והאובדן, אתה כל כך נוכח מתוק שלי

אתה בטח יודע שעומדות לפתחי הרבה החלטות בתקופה האחרונה, אני משתדלת לקבל אותן כאילו חשבנו עליהן יחד וכהרגלך- ישר אמרת לא. המשכתי לנסות, העליתי טיעונים טובים ונראה היה שכמו תמיד, בסוף, הסכמת איתי. הרבה פעמים שואלים אותי מה היית אומר על ההחלטות שלי ואני חיה בתחושה שאני יודעת מה היית רוצה, תחושה שנותנת לי את הביטחון להמשיך וללכת קדימה בתחושה שאתה איתי.

כל כך אהבתי את האיזון בינינו, אנחנו כל כך שונים ומשלימים. אני מבטיחה לך מתוק שלי להמשיך לחשוב איתך ואתה צריך להבטיח לי, להישאר תמיד קול פנימי, ברור ומבין. השבוע קניתי לי ולילדים צמיד כמו הצמיד שקניתי לך ליום הולדת 30. אותו צמיד שהיה עלייך כשנפלת בקרב. כשנתתי לרני גרסה מוקטנת של הצמיד שלה, סיפרתי לה שהוא מתנה, מתנה מאמא ואבא. רק רנקי מסוגלת להסתובב עם צמיד כזה בגיל כזה, היא כל כך דומה לך והיא עוד לא יודעת את זה. אבל אני מבטיחה לך אהוב שלי, שהיא תדע. היא תדע כמה היא אמיצה כמוך, מביטה כמוך, מחבקת כמוך ואוהבת את ג'ון ג'ון בדיוק כמוך.

בטח גם ראית כמה עומר שלנו גדל, איזה ממתק הוא הפך להיות וכמה כמוך, הוא חבר טוב ובכל הזדמנות שיש לו, יעדיף להיות ולבלות עם חברים על פני הרבה אפשרויות אחרות. אני מרגישה כמה עומר כואב את האובדן שלך ומחפש להתחבר אלייך. כל פעם שאני מציעה לו לאכול משהו חדש הוא שואל אם אבא אהב את זה, ובכלל- הוא שואל עלייך, שולח לחברים הקלטות קורעות לב ומבקש שיספרו לו עוד עלייך. העיניים שלו כל כך מנצנצות בכל פעם שהוא שומע עלייך. הוא צריך אותך אהוב שלי, רוצה אותך וחסר אותך. לאחרונה עומר חשב על פתרון יצירתי ומכאיב במיוחד. הוא ביקש שאקנה לו בובה בגודל שלך, שנראית כמוך, כדי שיוכל לעשות איתה דברים שהיית עושה איתו. ואני בליבי, כואבת שאני לא יכולה לתת לו את שאהבה נפשו- את האבא המתוק והאוהב שלו.   

אהוב שלי, אב ילדיי, לנצח אתה חלק מאיתנו ואנחנו חלק ממך. בסיום דבריי בהלוויה נשאתי תפילה שיהיה זכרך מהפכה. אני עוד נושאת את התפילה הזו בליבי. בינתיים השתדלנו לזכור ולהזכיר אותך- בקעקועי סמיילי כמו שרצית, יין שאני בטוחה שהיית אוהב ומוקדש לך, עגלת פיצה שתפנק חיילים בשמך, השיר אביב שהפך להמנון שלנו, עץ שניטע בשמך, חולצות ותכשיטים עם טביעת האצבע שלך. על אף כל העשייה אני מאחלת ראויים להקרבה שלך ושנצליח להעביר הלאה מכל הטוב שלך.

חתול, יש תחושה שהעולם קצת השתגע, כל כך בא לי לספר לך על הכל. אתה לא מבין כמה עברנו בשנה האחרונה. אני צריכה אותך. אין לי ספק שאני לא היחידה ושאתה עובר מחבר לחבר בכל לילה אבל אני מבקשת במעמד זה, בו כולם עדיי, שתפנה גם לי איזה קום באיזה חלום או שניים. לצד הכאב הגדול והאובדן שלך, תדע שבשנה האחרונה אנחנו אהובים, עטופים ומחוזקים על ידי כל כך הרבה אנשים שחלק מהם, מעולם לא הכרנו לפני ה7.10. במעמד זה אני רוצה להודות לכם על הרעות, החברות והשייכות שכל כך לא ברורה מאליה בימים אלו.

בקשה אחרונה חתול שלי- תן לנו לחוש את החיות הפנימית שבנו ואת תפקידנו למרות הקושי, כי רצוננו לבחור בחיים. חלק מהחיות שלנו, מהקהילה שלנו, נמצאת עכשיו בעזה. תעזור להם להתחזק ולנו- להשיבם לחיק משפחתם. אין לי ספק במה היית עסוק אם היית שורד את השבת הארורה הזו ואין לי ספק שאתה מנסה גם עכשיו. מחכים לאמילי, קית', דורון, גלי וזיו.

אני אוהבת אותך ומתגעגעת ברמות

יהיה זכרך ברוך

יהיה זכרך מהפכה