שכן אתה זוכר שבתור ילדים היינו בונים אוהל בדשא מחוץ לבית ולא נשארים לישון אף פעם כי אולי יבואו מפלצות, שהיינו פושטים על דוכנים בטיילת, שהיינו מתקלטים ביחד באטמוספירה, שהיה לך תוכי שקפץ לך מהכתף למנגל, את כל הלילות בכנרת והישיבות עם החבר׳ה. אתה זוכר שאמרת לי שאתה מתחיל לצאת עם חלי וזה נראה לך משהו רציני. אתה זוכר כמה אתה היית מאושר כשעומר ורני נולדו.
אני לא אשכח כמה אני הייתי שמח שעברנו ביחד לבית החדש כי ידעתי שיש לי אותך תמיד לידי.
שכן היית החבר הכי טוב שלי ואני יודע שכל אחד שעומד פה יכול להגיד את אותו הדבר
כי זה אתה, מפיץ אור, אדם שכולו טוב
שכל אחד רצה שיהיה לו חלק ממך
כל אחד היה רוצה להיות קצת כמוך
ידעת מתי לזרוק מילה, ומתי לתת חיבוק
מתי להציע סודה ומתי עראק
ידעת להצחיק וידעת להרגיע
היית נותן הכל בשביל החברים שלך
לא התפלאתי כשסיפרו לי איך לחמת בחירוף נפש, איך רצת לעזור לפצועים תחת אש תופת
ואיך צעקת לחברים שלך להציל את עצמם למרות שזה נוגד כל אינסטינקט.
איך זה שכוכב אחד מעז.
איך הוא מעז למען השם.
כוכב אחד לבד.
אני לא הייתי מעז.
ואני בעצם לא לבד.
שכן עכשיו נפרדים אבל רק לבנתיים, אני יודע שתשמור עלינו מלמעלה ואני בטוח שאירגנת לך כבר נרגילה וסודה ואתה מסודר עם ציוד והכל..
תגובות